<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת חוקת סימנים רפ"ה—רפ"ו</h1>
<h2>דף יא.</h2>
ותמת שם מרים ותקבר [במדבר כ']. מכאן פסק תיכף למיתה קבורה, ואין מלינין את המת אלא לצורכו ולכבודו. ד"א מכאן לאשה תיכף למיתה קבורה, כדאמרי' [עי' מו"ק כ"ח ע"א] אין משהין את האשה ואין מניחין את האשה ברחובה של עיר מפני הכבוד. שם שם ב' פעמים מופנה להיקש מת לע"ע [—לעגלה ערופה] בגז"ש שם שם, מכאן פסק דמת אסור בהנאה כמו ע"ע דכתיב שם, כמו ושמו שם תהא גניזתו, וכן אמרי' [חולין קכ"ב ע"א] לא יעשה שטוחין לחמור, משמע דילפינן איסור הנאה (מע"ע) [בע"ע] מדכתיב ביה שם, ובפ"ק דחולין [י"א ע"א] יליף ליה איסור הנאה מדכתיב ביה כפרה כקדשים.
<h2>דף קכב.</h2>
ותמת שם מרים ותקבר [במדבר כ']. מכאן פסק תיכף למיתה קבורה, ואין מלינין את המת אלא לצורכו ולכבודו. ד"א מכאן לאשה תיכף למיתה קבורה, כדאמרי' [עי' מו"ק כ"ח ע"א] אין משהין את האשה ואין מניחין את האשה ברחובה של עיר מפני הכבוד. שם שם ב' פעמים מופנה להיקש מת לע"ע [—לעגלה ערופה] בגז"ש שם שם, מכאן פסק דמת אסור בהנאה כמו ע"ע דכתיב שם, כמו ושמו שם תהא גניזתו, וכן אמרי' [חולין קכ"ב ע"א] לא יעשה שטוחין לחמור, משמע דילפינן איסור הנאה (מע"ע) [בע"ע] מדכתיב ביה שם, ובפ"ק דחולין [י"א ע"א] יליף ליה איסור הנאה מדכתיב ביה כפרה כקדשים.
